תהילים פרק טו 

א  מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי־יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.

ב  הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.

ג  לֹא־רָגַל, עַל־לְשֹׁנוֹ–לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ.

ד  נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד; נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.

ה  כַּסְפּוֹ, לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי, לֹא לָקָח: עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.