תהילים פרק קיט – אות ב 

ט  בַּמֶּה יְזַכֶּה־נַּעַר, אֶת־אָרְחוֹ לִשְׁמֹר, כִּדְבָרֶךָ.

י  בְּכָל־לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ; אַל־תַּשְׁגֵּנִי, מִמִּצְוֺתֶיךָ.

יא  בְּלִבִּי, צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן, לֹא אֶחֱטָא־לָךְ.

יב  בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.

יג  בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל, מִשְׁפְּטֵי־פִיךָ.

יד  בְּדֶרֶךְ עֵדְוֺתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל־הוֹן.

טו  בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה; וְאַבִּיטָה, אֹרְחֹתֶיךָ.

טז  בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע; לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ.