תהילים פרק ט

א  לַמְנַצֵּחַ, עַל־מוּת לַבֵּן; מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב  אוֹדֶה יְהוָה, בְּכָל־לִבִּי; אֲסַפְּרָה, כָּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ.

ג  אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ; אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן.

ד  בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר; יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ, מִפָּנֶיךָ.

ה  כִּי־עָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטִי וְדִינִי; יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא, שׁוֹפֵט צֶדֶק.

ו  גָּעַרְתָּ גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁע; שְׁמָם מָחִיתָ, לְעוֹלָם וָעֶד.

ז  הָאוֹיֵב, תַּמּוּ חֳרָבוֹת–לָנֶצַח; וְעָרִים נָתַשְׁתָּ–אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.

ח  וַיהוָה, לְעוֹלָם יֵשֵׁב; כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.

ט  וְהוּא, יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק; יָדִין לְאֻמִּים, בְּמֵישָׁרִים.

י  וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ; מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.

יא  וְיִבְטְחוּ בְךָ, יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ: כִּי לֹא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה.

יב  זַמְּרוּ–לַיהוָה, יֹשֵׁב צִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים, עֲלִילוֹתָיו.

יג  כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים, אוֹתָם זָכָר; לֹא־שָׁכַח, צַעֲקַת עניים עֲנָוִים.

יד  חָנְנֵנִי יְהוָה–רְאֵה עָנְיִי, מִשֹּׂנְאָי; מְרוֹמְמִי, מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.

טו  לְמַעַן אֲסַפְּרָה, כָּל־תְּהִלָּתֶיךָ: בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן–אָגִילָה, בִּישׁוּעָתֶךָ.

טז  טָבְעוּ גוֹיִם, בְּשַׁחַת עָשׂוּ; בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ, נִלְכְּדָה רַגְלָם.

יז  נוֹדַע, יְהוָה–מִשְׁפָּט עָשָׂה: בְּפֹעַל כַּפָּיו, נוֹקֵשׁ רָשָׁע; הִגָּיוֹן סֶלָה.

יח  יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה: כָּל־גּוֹיִם, שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.

יט  כִּי לֹא לָנֶצַח, יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן;  תִּקְוַת ענוים עֲנִיִּים, תֹּאבַד לָעַד.

כ  קוּמָה יְהוָה, אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ; יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם, עַל־פָּנֶיךָ.

כא  שִׁיתָה יְהוָה, מוֹרָה–לָהֶם: יֵדְעוּ גוֹיִם–אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.