תהילים פרק כט 

א  מִזְמוֹר, לְדָוִד: הָבוּ לַיהוָה, בְּנֵי אֵלִים; הָבוּ לַיהוָה, כָּבוֹד וָעֹז.

ב  הָבוּ לַיהוָה, כְּבוֹד שְׁמוֹ; הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה, בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ.

ג  קוֹל יְהוָה, עַל־הַמָּיִם: אֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים; יְהוָה, עַל־מַיִם רַבִּים.

ד  קוֹל־יְהוָה בַּכֹּחַ; קוֹל יְהוָה, בֶּהָדָר.

ה  קוֹל יְהוָה, שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר יְהוָה, אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

ו  וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל; לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן, כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִים.

ז  קוֹל־יְהוָה חֹצֵב; לַהֲבוֹת אֵשׁ.

ח  קוֹל יְהוָה, יָחִיל מִדְבָּר; יָחִיל יְהוָה, מִדְבַּר קָדֵשׁ.

ט  קוֹל יְהוָה, יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת: וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ, אֹמֵר כָּבוֹד.

י  יְהוָה, לַמַּבּוּל יָשָׁב; וַיֵּשֶׁב יְהוָה, מֶלֶךְ לְעוֹלָם.

יא  יְהוָה–עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן;  יְהוָה, יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.