תהילים פרק מח 

א  שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי־קֹרַח.

ב  גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, הַר־קָדְשׁוֹ.

ג  יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ: הַר־צִיּוֹן, יַרְכְּתֵי צָפוֹן; קִרְיַת, מֶלֶךְ רָב.

ד  אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ, נוֹדַע לְמִשְׂגָּב.

ה  כִּי־הִנֵּה הַמְּלָכִים, נוֹעֲדוּ; עָבְרוּ יַחְדָּו.

ו  הֵמָּה רָאוּ, כֵּן תָּמָהוּ; נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ.

ז  רְעָדָה, אֲחָזָתַם שָׁם; חִיל, כַּיּוֹלֵדָה.

ח  בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר, אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.

ט  כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ,  כֵּן רָאִינו בְּעִיר־יְהוָה צְבָאוֹת, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ: אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד־עוֹלָם סֶלָה.

י  דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ  בְּקֶרֶב, הֵיכָלֶךָ.

יא  כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ, עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ; צֶדֶק, מָלְאָה יְמִינֶךָ.

יב  יִשְׂמַח, הַר צִיּוֹן–תָּגֵלְנָה, בְּנוֹת יְהוּדָה: לְמַעַן, מִשְׁפָּטֶיךָ.

יג  סֹבּוּ צִיּוֹן, וְהַקִּיפוּהָ; סִפְרוּ, מִגְדָּלֶיהָ.

יד  שִׁיתוּ לִבְּכֶם, לְחֵילָה–פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ: לְמַעַן תְּסַפְּרוּ, לְדוֹר אַחֲרוֹן.

טו  כִּי זֶה, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ–עוֹלָם וָעֶד; הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מוּת.