תהילים פרק קכ”ב

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי–בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.

ב  עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ–בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.

ג  יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה–כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.

ד  שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ–עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה.

ה  כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.

ו  שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.

ז  יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.

ח  לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי–אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.

ט  לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ–אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.