תהילים פרק ק"ל

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.

ב  אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת–לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.

ג  אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ–אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.

ד  כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה–לְמַעַן, תִּוָּרֵא.

ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.

ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי–מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.

ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל־יְהוָה: כִּי־עִם־יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.

ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל–מִכֹּל, עֲוֺנֹתָיו.