תהילים פרק קל"ב
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: זְכוֹר־יְהוָה לְדָוִד אֵת, כָּל־עֻנּוֹתוֹ.
ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַיהוָה; נָדַר, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ג אִם־אָבֹא, בְּאֹהֶל בֵּיתִי; אִם־אֶעֱלֶה, עַל־עֶרֶשׂ יְצוּעָי.
ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי; לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.
ה עַד־אֶמְצָא מָקוֹם, לַיהוָה; מִשְׁכָּנוֹת, לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ו הִנֵּה־שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי־יָעַר.
ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו; נִשְׁתַּחֲוֶה, לַהֲדֹם רַגְלָיו.
ח קוּמָה יְהוָה, לִמְנוּחָתֶךָ: אַתָּה, וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.
ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק; וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.
י בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.
יא נִשְׁבַּע־יְהוָה, לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה: מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית, לְכִסֵּא־לָךְ.
יב אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ, בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ, אֲלַמְּדֵם: גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ, לְכִסֵּא־לָךְ.
יג כִּי־בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן; אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.
יד זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד: פֹּה־אֵשֵׁב, כִּי אִוִּתִיהָ.
טו צֵידָהּ, בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ; אֶבְיוֹנֶיהָ, אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.
טז וְכֹהֲנֶיהָ, אַלְבִּישׁ יֶשַׁע; וַחֲסִידֶיהָ, רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.
יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד; עָרַכְתִּי נֵר, לִמְשִׁיחִי.
יח אוֹיְבָיו, אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת; וְעָלָיו, יָצִיץ נִזְרוֹ.
