תהילים פרק כז
א לְדָוִד: יְהוָה, אוֹרִי וְיִשְׁעִי–מִמִּי אִירָא; יְהוָה מָעוֹז־חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי, מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת־בְּשָׂרִי: צָרַי וְאֹיְבַי לִי; הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם־תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי: אִם־תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה, כָּל־יְמֵי חַיַּי; לַחֲזוֹת בְּנֹעַם־יְהוָה, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה: יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ; בְּצוּר, יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי, עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ, זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה, לַיהוָה.
ז שְׁמַע־יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא; וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ, אָמַר לִבִּי–בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת־פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי אַל תַּט־בְּאַף, עַבְדֶּךָ: עֶזְרָתִי הָיִיתָ; אַל־תִּטְּשֵׁנִי וְאַל־תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי־אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי; וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי יְהוָה, דַּרְכֶּךָ: וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר–לְמַעַן, שׁוֹרְרָי.
יב אַל־תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי: כִּי קָמוּ־בִי עֵדֵי־שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא–הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב־יְהוָה: בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה, אֶל־יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל־יְהוָה. צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה.
