תהילים פרק ח

א  לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית, מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב  יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל־הָאָרֶץ; אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ, עַל־הַשָּׁמָיִם.

ג  מִפִּי עוֹלְלִים, וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ־עֹז: לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ; לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וּמִתְנַקֵּם.

ד  כִּי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.

ה  מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן־אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.

ו  וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.

ז  תַּמְשִׁילֵהוּ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ; כֹּל, שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו.

ח  צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם; וְגַם, בַּהֲמוֹת שָׂדָי.

ט  צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם; עֹבֵר, אָרְחוֹת יַמִּים.

י  יְהוָה אֲדֹנֵינוּ: מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל־הָאָרֶץ.