תהילים פרק פב 

א  מִזְמוֹר, לְאָסָף: אֱלֹהִים, נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל; בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.

ב  עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל; וּפְנֵי רְשָׁעִים, תִּשְׂאוּ־סֶלָה.

ג  שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם; עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ.

ד  פַּלְּטוּ־דַל וְאֶבְיוֹן; מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.

ה  לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ; יִמּוֹטוּ, כָּל־מוֹסְדֵי אָרֶץ.

ו  אֲנִי־אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.

ז  אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ.

ח  קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ: כִּי־אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל־הַגּוֹיִם.