שמות פרק י״ח

 יג וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת־הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה, מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב.  יד וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם–מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן־בֹּקֶר עַד־עָרֶב.  טו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ:  כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.  טז כִּי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְאֶת־תּוֹרֹתָיו.  יז וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו:  לֹא־טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה.  יח נָבֹל תִּבֹּל–גַּם־אַתָּה, גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.  יט עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת־הַדְּבָרִים, אֶל־הָאֱלֹהִים.  כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.  כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כב וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם, בְּכָל־עֵת, וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  כג אִם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל־הָעָם הַזֶּה, עַל־מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.